יום שבת, 20 בפברואר 2016

תמונות

  • עו"ד שחר שורץ
  • שחר שוורץ
  • דיני משפחה – נכנסים למקומות פרטיים, שלא תמיד המשפט הוא לא הכלי הנכון לטפל בהם.
  • דיני משפחה מושתתים על תפיסות חברתיות, ערכיות סובייקטיביות מאד (כלומר, משפטי זה לא; חלקים שונים של האוכלוסייה יש להם דעות שונות, ואין דעה אחת שהיא יותר נכונה מהשנייה, למשל: השאלה לאיזה בית ספר יש לשלוח את הילד זוהי אינה שאלה משפטית ואין תשובה נכון או לא נכון. כל עוד התא המשפחתי לא התפרק כל משפחה בוחרת לאיזה בית ספר לשלוח את הילד).
  • תפיסות אלה שונות מאד בתוך חלקים שונים בחברה הישראלית של היום.
  • האם ראוי שבית המשפט יכתיב את התפיסות שלו לכולם?

הרבה פעמים בית הדין הרבני פועל בשיטה הליברליסטית ואילו בית המשפט לענייני משפחה יכפה את דעותיו על הצדדים.

שחר שוורץ

יש עולם של דין דתי ויש עולם של דין חילוני, יש שתי ערכאות: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, כאשר כל אחת מהערכאות מתעסקת בשני הדינים.
מצד אחד יש דין דתי של הצדדים.
סימן 47 לדבר המלך במועצה מדבר על שיפות בענייני המצב האישי: בהתחשב עם הוראות חלק זה של דבר המלך זה יהא לבתי המשפט האזרחיים גם השיפוט בענייני המצב האישי של אנשים בישראל, כמוגדר סעיף 51. שיפוט זה יהא מוצא לפועל בהתאם לכל חוק, פקודות או תקנות שיונהגו או יוחקו להבא, ובהתחשב עם אלה ישפטו לפי חוק המצב האישי הנוהג לגבי בעלי הדין.
סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דתי רבניים (נישואין וגירושין), הקובע: "נישואין וגירושין של יהודים יערכו בישראל על פי דין תורה".
מהדין הדתי נובע שיש חשיבות להשתייכות דתית, ויש חשיבות לבית דין דתי (כי השאלה אם זוג התחתן או לא התחתן ברוב המקרים פשוטה, היא שאלה של דין דתי). 
הדין הדתי מחייב ויש לו השלכות משפטיות ולכן צריך לפנות לערכאה שתאמר לנו מה הדין הדתי.
מצד שני יש דין חילוני שחל על כולם בכל מיני הקשרים, כגון: הסכם ממון וכו'.
מצד שלישי, בית משפט חילוני כפוף לדין הדתי.
מצד רביעי, בית משפט חילוני מפרש את הדין הדתי בכל מיני דרכים שלעתים תהינה לגיטימיות ולעתים לא. הבעיה היא שבית המשפט האזרחי מפרש את הדין הדתי, וזה הבסיס לבעיית הסמכות, ולכן יש מריבה איזה ערכאה תכריע.

מחקרים מראים שהנזק לגירושין גם לבני הזוג וגם לילדים מושפע מאופן ניהול הגירושין, אם בני הזוג מצליחים להתגרש יפה הנזק לילדים הרבה הרבה הרבה יותר קטן, וזאת באופן שלא מגיעים לבית המשפט. מרוץ הסמכויות מעודד את הצדדים להגיע לבית המשפט, לכן הבעיה של שאלת הסמכות היא מאד קשה.

 מלחמת הסמכויות מה דעתך?  שחר שוורץ

בנושאים רבים בדיני משפחה יכול לדון גם בית הדין הדתי וגם בית המשפט לענייני משפחה, כאשר כל אחד מיישם גישה אחרת, אז נוצר מרוץ הסמכויות.
אם יש שאלה משפטית שיכולה להידון בשתי ערכאות שיפוטיות, כאשר שתי הערכאות יכולות להגיע לתוצאות שונות, הדבר נותן מוטיבציה לבני זוג לרוץ לערכאה השיפוטית שהיא לטובתו.
יש שתי דרכים לפתור את הבעיה:
  • ערכאה אחת שתידון בדיני משפחה.
  • שתי ערכאות שונות שידונו בדיני משפחה לפי דין אחד.

האם מלחמת הסמכויות חשובה? באופן תיאורטי לא.
שני מודלים ללא מלחמה:
חלוקת סמכויות ברורה
  • בנושאים מסוימים הסמכות היא לבית הדין הרבני.
  • בנושאים אחרים הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה.

דין אחיד
  • חפיפה בנושאים שבסמכות בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.
  • שתי הערכאות מחילות את אותו דין.

לפי שתי הגישות יהיו פחות גירושין, שכן כאשר הנישואין עולים על שרטון יהיה לבני הזוג המוטיבציה לשקם את הזוגיות.

השופט חיים כהן בפסק דין בבג"צ 301/63 מרים שטרייט נ' הרב הראשי, פ"ד יח(1) 598 קבע: "הלכה פסוקה היא ונוהג קבוע הוא בבית המשפט זה מימים ימימה, שאין אנו יושבים בערעור על בתי דין דתיים: כל אשר פוסקים הם, הרי הוא הדין הדתי שלהם, ואין לו לבית המשפט אזרחי להרהר אחר מידותיהם לעניין מהותו וטיבו של דין דתי זה...
הנקל לתאר לאיזה סיבוכים וסתירות נגיע, אם למשל, בית המשפט הגבוה לצדק יראה 'חריגה מסמכות' בכך שבית הדין הרבני הכריע, בעניין מסוים, כדעת התשב"ץ, בניגוד לדעתו של הריב"ש?".
בשאלות הלכתיות פסק בית הדין הרבני, ואין בית המשפט הגבוה לצדק יכול להתערב בהלכות אלה. הוא מיישם את גישת החלוקה של הדין האחיד, ואומר שאין סיבה לרוץ לערכאה אזרחית, שכן בג"ץ לא יפסוק אחרת מבית הדין הרבני.

לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 (להלן: "חשבד"ר") הגירושין הוא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, שכן זהו אקט דתי. הנושא שנתון לויכוח הוא מה עוד בסמכות בית הדין הרבני מעבר לנושא הגירושין. על נושא זה יש כמה סעיפי חוק שמדברים.
סעיף 3 לחוק, שכותרתו שיפוט אגב גירושין, קובע: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג".
אם הוגשה תביעה לגירושין לבית הדין הרבני, ובתוך אותה "חבילה" נכרכו דברים נוספים, בית הדין הרבני קנה סמכות לדון בהם – נקרא "עיקרון החבילה", או "סמכות נכרכת".
השאלה מה כן נכרך ומה לא נכרך היא מאד חשובה. לדוגמא: אישה הגישה תביעה לגירושין בבית הדין הרבני ולא תבעה במסגרתה מזונות ילדים, יכול הבעל להגיש תביעה למזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה.

לאיזה בית משפט יש סמכות לדון בשאלת החינוך?
סעיף 3 לחשבד"ר מדבר על עיקרון הכריכה, ואינו מתייחס לעניין החינוך.
לדוגמא: זוג, אבא דתי אימא חילונית. בתור עורכי דין של האבא נפנה לבית הדין הרבני בתביעת גירושין ונכרוך בה את שאלת החינוך. לעתים שאלת החינוך לא נכרכת בתביעת הגירושין (מסיבות שונות, כגון: בעת הגירושין הילדים עדיין היו קטנים ולא הלכו לבתי ספר), ואז מתעוררת השאלה למי הסמכות לדון בשאלת החינוך? שאלה נוספת הוא האם שאלת הסמכות תשפיע על התוצאה?.


שחר שוורץ | עו"ד שחר שוורץ | שוורץ שחר | אודות שחר שוורץ

שחר שוורץ עורך דין

אודות מר שחר שוורץ – מר שחר שוורץ הינו עו"ד המתמחה בדיני משפחה וגישור בין בני זוג.
דיני משפחה הם הענף המשפטי שבהתאם למיון המקובל בתורת המשפטים כולל מעמד אישי (דת, יוחסין, הורות, נישואים וגירושים) וזכויות וחובות הנובעים מן המעמד המשפחתי. דיני משפחה בישראל נבדלים מענפי משפט אחרים מבחינת מקורות הדין המהותי, וערכאת השיפוט, הנקבעים בהתאם להשתייכות הדתית של המתדייניםאודות עו"ד שחר שוורץ בעל ניסיון עשיר בדיני המשפחה. שחר שוורץ יספק ליווי מלא של תהליך הגירושין מהפן המשפטי ובניית אסטרטגיה מול הצד השני, המלצות על דרכי פעולה, מענה על כל השאלות שלך, טיפול בהסדרי ראייה, דמי מזונות, ועוד. כמו כן עוסק המשרד בעריכת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, צוואות ועוד.

שחר שוורץ פסקי דין מובילים


שחר שורץ לשכת עורכי הדין